"דַּי, נִמְאַס לִי! אַף אֶחָד לֹא מֵבִין אוֹתִי!" צָעַקְתִּי בְּכָל הַכּוֹחַ בְּבֵית הָעֵץ שֶׁבַּגִּנָּה.
"שׁוּב הַמּוֹרָה מַאֲשִׁימָה אוֹתִי, אֲפִלּוּ שֶׁאֲנִי בִּכְלָל לֹא אָשֵׁם, שׁוּב אֲנִי מְקַבֵּל עֹנֶשׁ וְכָל הַיְּלָדִים נֶגְדִּי, וְהַכֹּל בִּגְלַל הַיָּאִיר הַמְּעַצְבֵּן הַזֶּה!"
צָעַדְתִּי מִצַּד לְצַד בְּבֵית הָעֵץ. הָיִיתִי כָּל כָּךְ עַצְבָּנִי שֶׁלֹּא יָכֹלְתִּי לְהֵרָגַע.
"זֶהוּ. הַפַּעַם אֲנִי לֹא מְוַתֵּר, הַפַּעַם אֲנִי אֲלַמֵּד אוֹתוֹ לֶקַח, אֲנִי חַיָּב לְהַפִּיל אוֹתוֹ..."
שָׁמַעְתִּי אֶת עַצְמִי מְמַלְמֵל, "אֲנִי יוֹדֵעַ מָה אֶעֱשֶׂה, כֵּן, אֲנִי אַכְשִׁיל אוֹתוֹ בְּכַוָּנָה,
אֶגְרֹם לוֹ לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ בְּטָעוּת, כָּךְ שֶׁיֵּרָאֶה כְּאִלּוּ שֶׁנַּעֲשָׂה בְּכַוָּנָה,
מַשֶּׁהוּ שֶׁאַף אֶחָד לֹא יִשְׁכַּח, בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה לִי!"
לְרֶגַע לֹא נַחְתִּי, הִמְשַׁכְתִּי לִצְעֹד מִצַּד לְצַד מֵרֹב כַּעַס.
"הוּא אַלּוּף בָּזֶה, הַיָּאִיר הַמְּעַצְבֵּן הַזֶּה... מַתְחִיל לְהָצִיק לִי וְאָז מְסוֹבֵב אֶת זֶה נֶגְדִּי,
כְּאִלּוּ שֶׁאֲנִי אָשֵׁם... וְעוֹד לְיַד כֻּלָּם! בַּסּוֹף אֲנִי יוֹצֵא הַדֶּבִּיל, בַּסּוֹף אֲנִי הַפְרָיֶר שֶׁל הַכִּתָּה!
נִמְאַס לִי שֶׁאַף אֶחָד לֹא מֵבִין אוֹתִי!"
הִתְחַלְתִּי לִבְעֹט בְּכָל דָּבָר שֶׁהָיָה מֻנָּח עַל רִצְפַּת הָעֵץ, וְאָז תָּפַסְתִּי כַּדּוּר וְזָרַקְתִּי אוֹתוֹ עַל הַקִּיר. תְּמוּנָה שֶׁל סְפִינָה מוּזָרָה שֶׁיָּעֵל תָּלְתָה שָׁבוּעַ קֹדֶם, נָפְלָה וְנִשְׁבְּרָה.
"יֹפִי, גָּאוֹן אֶחָד..." מִלְמַלְתִּי בְּכַעַס. יָעֵל הִיא הַחֲבֵרָה הַטּוֹבָה שֶׁלִּי,
אוּלַי הָאָדָם הַיָּחִיד בְּכָל הָעוֹלָם שֶׁיָּכוֹל לְהָבִין אוֹתִי, וְעַכְשָׁו שָׁבַרְתִּי אֶת הַתְּמוּנָה שֶׁהִיא כָּל כָּךְ אוֹהֶבֶת.
הֵרַמְתִּי אֶת הַתְּמוּנָה מֵרִצְפַּת הָעֵץ.
כְּשֶׁהָפַכְתִּי אוֹתָהּ הִבְחַנְתִּי שֶׁיֵּשׁ עָלֶיהָ כָּל מִינֵי שִׂרְטוּטִים מְשֻׁנִּים.
הִתְיַשַּׁבְתִּי עַל הָרִצְפָּה וְסוֹבַבְתִּי אוֹתָהּ לְכָל הַכִּוּוּנִים. "מָה זֶה?!" קָרָאתִי כְּשֶׁנִּתְגַּלְּתָה לְפָנַי מַפָּה, מַמָּשׁ כְּמוֹ מַפַּת אוֹצָר.
בֵּין כָּל מִינֵי אִיִּים שֶׁהָיוּ מְסֻמָּנִים בְּכָל מִינֵי סִימָנִים מוּזָרִים, שָׁטָה סְפִינָה בְּתוֹךְ יָם גָּדוֹל וּגְבַהּ גַּלִּים.
לֹא יָכֹלְתִּי לְהוֹרִיד אֶת הַמַּבָּט מֵהַמַּפָּה וּמֵהַסְּפִינָה שֶׁשָּׁטָה בֵּין הַגַּלִּים. פִּתְאוֹם הֵבַנְתִּי לָמָּה יָעֵל כָּל כָּךְ אוֹהֶבֶת אֶת הַתְּמוּנָה הַזֹּאת... הָיָה בָּהּ מַשֶּׁהוּ מְסַקְרֵן וּמְמַגְנֵט.
הַמַּפָּה הָיְתָה יְשָׁנָה וּקְצָת מְאֻבֶּקֶת. נִקִּיתִי אֶת הָאָבָק וְהִתְבּוֹנַנְתִּי בָּהּ.
בָּרוּךְ הַבָּא לָאוקינוֹס שֶׁלְּךָ, קָרָאתִי אֶת הַכּוֹתֶרֶת וְהִתְחַלְתִּי לְנַקּוֹת כֶּתֶם שֶׁהָיָה עַל הַסִּפּוּן.
וְאָז מַשֶּׁהוּ מוּזָר קָרָה:
הָאֶצְבָּעוֹת שֶׁלִּי נִשְׁאֲבוּ לְתוֹךְ הַמַּפָּה.
הִפַּלְתִּי אֶת הַמַּפָּה מִיָּד.
הִסְתַּכַּלְתִּי עַל הָאֶצְבָּעוֹת שֶׁלִּי וְסוֹבַבְתִּי אוֹתָן לְכָל הַכִּוּוּנִים. אוּלַי דִּמְיַנְתִּי אֶת כָּל זֶה?
הֵרַמְתִּי שׁוּב אֶת הַמַּפָּה, וְאָז שָׁמַעְתִּי רְעָשִׁים עוֹלִים מִתּוֹכָהּ, כְּאִלּוּ מִישֶׁהוּ צָעַק מִתּוֹךְ הַסְּפִינָה.
הָפַכְתִּי אֶת הַמַּפָּה מִצַּד לְצַד, קֵרַבְתִּי אוֹתָהּ אֵלַי, וְהַקְּרִיאוֹת הִשְׁתַּתְּקוּ מִיָּד. כְּשֶׁהִרְחַקְתִּי אוֹתָהּ מִמֶּנִּי שׁוּב, חָזְרוּ וְנִשְׁמְעוּ הַצְּעָקוֹת.
נָשַׁמְתִּי עָמֹק. אֲנִי חַיָּב לְבָרֵר מָה קוֹרֶה כָּאן, אָמַרְתִּי לְעַצְמִי. קֵרַבְתִּי אֶת הָאֹזֶן אֶל הַמַּפָּה,
וּכְכָל שֶׁהִתְקָרַבְתִּי אֵלֶיהָ, כָּךְ הָלְכוּ הַצְּעָקוֹת וְהִתְגַּבְּרוּ. כְּשֶׁהִתְקָרַבְתִּי עוֹד, הִרְגַּשְׁתִּי זֶרֶם מוּזָר בַּיָּדַיִם, כְּאִלּוּ מַשֶּׁהוּ שׁוֹאֵב אוֹתִי לְתוֹךְ הַצִּיּוּר...
בַּהַתְחָלָה נֶאֱבַקְתִּי בַּזֶּרֶם, אֲבָל אַחֲרֵי רֶגַע הֶחְלַטְתִּי לְהַרְפּוֹת וְהִצְמַדְתִּי אֶת הָאֹזֶן לַמַּפָּה.
